ראשית, ליבת בחירת מטהר האוויר הנכון טמונה בהבנת פרמטרים מרכזיים והימנעות מהטעיה על ידי גימיקים שיווקיים. שני המדדים הקריטיים ביותר הם ערך CADR וערך CCM. ה-CADR (קצב אספקת אוויר נקי) קובע ישירות את מהירות הטיהור ויש להתאים אותו לשטח החדר. נוסחת החישוב היא "שטח החדר × גובה הרצפה (בדרך כלל 2.8 מטרים) × 5". לדוגמה, חדר שינה בגודל 15 מ"ר דורש מוצר עם ערך CADR של לא פחות מ-210 מ"ק/שעה, והסלון זקוק לערך גבוה יותר בהתאם. ה-CCM (מסה נקייה מצטברת) מייצג את כושר ספיגת האבק של המסנן, המחולק לדרגת P (לחלקיקים) ודרגת F (לפורמלדהיד). ככל שהרמה גבוהה יותר, כך חיי השירות של המסנן ארוכים יותר. רמות P4 ו-F4 אידיאליות לשימוש ביתי, מה שיכול להפחית את הטרחה והעלות של החלפת מסנן תכופה. בנוסף, יש לשים לב גם לרמת מסנן HEPA. מסנני HEPA ברמת H12 ומעלה יכולים לסנן יותר מ-99.5% מחלקיקים בגודל 0.3 מיקרון, וזה מספיק כדי להתמודד עם מזהמים כמו PM2.5, אבקנים ושיער של חיות מחמד. אם הבית שופץ לאחרונה או שיש בו כמות מוגזמת של פורמלדהיד, יש לתת עדיפות למוצרים המצוידים במסנני פחם פעיל, וקיבולת המילוי של הפחם הפעיל צריכה להיות מספקת כדי למנוע זיהום משני לאחר "רוויון ספיחה".